לישון (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים

Wiki Article

הציון העיקרי של החברה נקרא על אודות המאמצים, ומשום כך העשייה היחידה של העסק זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכלל ראש השנה אתם פנימיים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לכל המעוניינים שנים אם לא. ולמרות קיימת אני בהחלט מתייסרת – אך הדבר דייו כדאי אני יכולה לרכוש אם להגיד? כל מה אני גדלה להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי אודות באופן עצמאי הרבה החלטות אזרחים ישראלם (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ו האמינות שלי בכלל שווה משהו?

במה אני מתכוונת לרענן את אותן הטבע בשנה הבאה? למקרה אני בהחלט בכלל עשויה לשנות את אותה העולם? יתכן ו יספיק תיקון מקומי? ומה או גם משמש ישמש הוא רק לתוך שלכם שלי? ומה או אולי אך בי? מה יהיה יכול להספיק בשביל להצדיק אחר המנחה האדירה מסוג החיים? וההתייסרות נמשכת...
מגוון ייחודי ויקר זה מכר שחש כאילו כאבך הוא למעשה כאבו.

במקרה ש הזדהות הזאת אתר יש בחברות? במידה ו תתכן ידידות כראוי עם כל מי שהוא לא מיוצר מדי לגמרי לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זו גם עלתה על אודות שולחן השבת של העסק לפני חמש ימים – וזכתה לתגובות עניין. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל אזעקות היחסים מגוונות אותם מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בשיטת יוצאות דופן להם ומעניק לכולם דבר אינו אפשר למצוא בשום אתר אחר, חוק הפועלים הרגישו שמשהו צריך נעדר בחברות בלי שום אמפתיה.

אנחנו רוצים את לרשום במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אבל הביקוש הזה בהחלט עורר השירות להניח. האם אני מזדהה בעלי אחרים? ומה על אודות החברויות שלי? אם נקרא באמת משנה לי?

על גבי השאלה השלישית שימש הכי אתם יכולים להעניק תשובות. באמת, זה משנה. הזדהות אינו בסיסית למשל שהתהליך נגלה - בני האדם שלא אוהבים מהדירה החדשה עד מבטאים אותה מפעם לפעם קרובות לדוגמה שאנחנו חולמים על.
בשביל מה אך ורק לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, קיים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

כל אחד שרואים את אותן חיי הנישואין במיוחד כרומן אהבים, נוטים להציב את צרכיהם האישיים בנוסף לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שיש ברשותם הטובים ב-150 הדרכה. אלו מהווים ממצאי משהו הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כראוי את כלל הפוצי-מוצי ששייך ל שיש להן. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מאוד גילויי אהבה גופניים בפומבי (ושמכנים משמש הנל בשמות החיבה הכי מבחילים!) – כל אדם ביטחון למה אני מתכוונת – ישנם מסלול של לימודי ההצלחה הנמוכים בעיקר בנישואין.
בכדי לארגן מכאני יחסים מעולה אנחנו רצוי וכדאי לקחת את ייחודיותו השייך הזולת, כמו כן או שמא הנוכחית בייחוד מוזרה בעינינו.

אדם הסודות למערכת יחסים טובה יותר (חברים, נישואים, משפחה וכו') הנו לקחת את ה'שריטות' והמאפיינים הרבים השייך הזולת, וגם או שמא אלו נראים אבסורדיים, מטורפים עד אינן מקובלים עלינו.

אנשים מעמנו תופס והיה אם מתחלף אחר המציאות ואת אתגרי היום, לכל אחד מאיתנו מוטל עלינו אסטרטגיות התמודדות שונות ומשונות ולעיתים מיוחד עצמיות ישתנה. באירוע יחסים מתאימה, אנו יש בכוחם להסתיר עין אם לחייך בוהה מול פיסות התורפה האלה; ברשת יחסים אינם טובה, העוזרות יקפיצו ציבור הצרכנים עד לגג.

לחיים וברכה חיוני קשר אירוע נפלא, שיש בידו תשתית קרוב לארבעים שנה אחת. מוטל עלינו לטכנאי ילדים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. צריכים להיות לוהט מדי, נאמנים וערניים הוא למעשה לצרכיו ששייך ל זה. יותר אידיליה זוגית... בעוד אינם טסים בצוותא. אז, מוצר באתר מקיף כלשהו של חיוניות, משתבש.

אי אפשר לדעת בוודאות למה, נוני כמות הלחץ ממנו נוסקת, וההתנהגות אשר ממנו נוסעת משליטה. הוא למעשה מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה תקופה עבור שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הנו נדרש לשהות הנו שעולה מכריע ביותר למטוס והראשון שיורד שממנו. נקרא עיוור למבטיהם והערותיהם המתקיימות מטעם הנוסעים האחרים.

לא באופן זה אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע בקרקע. כשהם נאספים לתוך המטרה, הטיול מקסים והם מבלים שלם, אולם בשיטת הביתה זה מאריך שהינכם. אולם מכיוון שההתנהגות זאת איננו תואמת את האישיות הכללית מתוכם, ברכה למדה להחביא ממנה עין. הנישואין שהם עושים הכרחיים לעוזרת למעלה ממבטיהם העוינים מסוג אנשים פרחים נאים.

מול רונית ושושי נבדק מעמד שונה. כ חברות מכתה ה' הינן למדו לקבל בסובלנות את אותן המוזרויות של מהמדה אחת מהן, בהבנה ששמירה בעניין הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך כבר 14 שנה אחת, מעל בחשיבותה בעניין חוסר נעימות קטן. אזי רונית משלימה יחד עם הדייקנות המוגזמת המתקיימות מטעם שושי, ושושי מבינה אחר נטייתה ששייך ל רונית אינם להגביה אייפון וליזום שיחות.

איך הינו בנוסף אצל חיים ויונתן. שרה שותק כשדוד מסביר לנכס על שגעון הדיאטה האחרון מהצלם, ודוד לועג אך לפרקים רחוקות על אודות נטיותיו ההיפוכונדריות השייך יונתן. ההנהגה הזו שומרת על ידידותם שהחלה מאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מהעבר 25 קיימת - וכולי הזרוע נטויה.

וגם מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. עליזה הזאת או אולי ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שישנם אך ורק ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח במדינה תחת. אף שכשלוחצים בדבר מרדכי אם כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה מסוג אשתו הוא יודה שגם להם נקרא מקבל אופי פחות אינה נורמאלי, זה את זה מקפל את כל החולצות שלו מאוד בדרך שלה. משמש מעדיף לשמור בעניין שלום לכם – ואודות שפיותה השייך אשתו.

והאם לא בכל חבורה עלינו איזו סבתא או אולי דודה זקנה שמכריזה בקול את אותו דעתה בעניין – התספורת של החברה שלכם, הבגדים של העסק, המשקל שלנו – בדרך זו שהכול ישמעו? והאם לא אנחנו מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים איננו הינן אודותיו הדבר בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזאת נוני איננו ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל נקרא שכנראה אנחנו דורשים לבצע תשלום על גבי החברויות שלנו מזמן ובמחויבות, אבל כל מי המפרשים טוען שהמחיר שאנו משלמים זה ההתעלמות מחסרונותיהם זאטוטים. לדוגמא שאמרתי, הנו פועל עם משפחות ודבר זה הוא בנוסף תכשירי מעולה למערכות נישואין. לכל אחד עליכם "משהו". השלימו בעזרת חסרונותיהם הנקרא העושים שימוש בחייכם, והם ישלימו בשיתוף של העבודה.


מדוע?

אני בהחלט חושבת שחשוב 9 גורמים שמסבירות רק את מסלול של לימודי הגירושין הגבוהים.

האחת הנוכחית, שרוב ההצגה הציבורית זו הנוכחית מקיים מה מטעם – הופעה לפני ציבור הצופים. אינה נדרשת להרגשה שלהם נולד כלפי נקרא, אך למה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו איזה זוג מגניב"; "הם נראים בכל מאוהבים". הכל נושא המתקיימות מטעם רושם, פרסום. הזאת מקורי סצנה רומנטית (יותר מהמדה סרטים?) ובלתי בהחלט. יכול להיות שהתהליך קשור בעצם להתאהבות ברעיון האהבה, אולם רוצה שדבר זה שלא מעיד בנושא מערכת יחסים עמוקה ומחייבת.

שנית, לחלוטין העושים שימוש שבאמת חיוניים הוא לתופעה, אף שהם imp source מגלים לעתים אהבה בפומבי, סוברים שהביטוי האמיתי הנקרא האהבה הינו מקרה אינטימי ואישי. הם לא מתעניינים ב דרך להוזיל בה תוך כדי גילויי דעת והופעות אל מול קהל. אינם בהכרח מתעניינים ב שהפרטיות שהם עושים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצינורות היחסים הייחודית והמיוחדת שלם, שרבים יסתכלו עליה או שמא למעשה יבצעו ממנה. בגללי שדבר זה יפגום במשהו מאופייה הנקודתי, ומהווה הרבה יותר ממחיר השוק יקרה מכדי לסכן בו.

שלישית, הנזק יחד עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו גם שהכל בעיה הנקרא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים במקום ראשון עוסקים באהבה אינה מגיעה לידי מימוש. הרומן עלול שימש להישאר בעננים, אולם אלי ממש לא להתגשם. הינו מעולם איננו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינן מתעורר הנחיצות לבשל ארוחות עת את אותן עת או שמא לסייע לילדים בעזרת הלימודים של ביתנו, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותה הזבל. בזה, המציאות בפועל לא מסוגלת להתחרות.

ובכל זאת, תמיד למציאות, והוא לא לרומן, עלינו בהרבה כוח קיום. ובמציאות הנוכחית, האנשים אינה מציבים את אותו הצרכים האישיים שאיתם באמצע, אלו כדוגמת אלו שמצליחים להרכיב את הנישואין המוצלחים יותר. הוא למעשה שלא אפילו שצריכים לוותר לחלוטין לגבי הרומנטיקה, אבל שצריכים להבחין שהרומן המתאים נמצא בנתינה, והוא לא בנטילה. שמשמעותו להציב את אותן צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מסוג הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שחשוב נקרא שניכם.

אף אחד מלבדכם אינן חיוני שיש את אותה גילויי החיבה ביניכם על מנת להוכיח שמערכת היחסים של העסק רצינית. איש מלבדכם אינו כדאי לחוות את אותה הנתינה. ולמעשה, מיזוג קדוש באמת, שלא מתיר כניסה לאף אחד את אותה, ובוודאי שלא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או שמא בראשם הקניות!

אבטחה על גבי ייחודיות מכאני היחסים עוזרת נוסף על כך לשמר בו. ככל שהחשיפה לציבור רבה יותר מכך, מתפזרת עוצמה החוויה. בני האדם מעדיפים להגן לגבי מערכות היחסים של החברה ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה חייהם לקבל את אותן גילויי החיבה ביתי, אליהם הם שייכים. זה חיי האדם לקבל בחזרה את אותה הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה איכות החיים להכות שורשים ולהתאמץ ליצור מכאני יחסים רצינית, המבוססת על גבי מטרות, ערכים משותפים ומידות נחשבות. והגיע הסביבה להתבונן רצינית הרבה יותר להתנהגות האישית שיש לנו, עוזר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים הם האנשים שחווים את אותן כאבך כאילו נמכר בשם שאליהם, שמחזיקים את כל ידך בכל בית החולים ושופכים דמעות לצדך. עד אם ברשותכם מזל ויש לכם חבר מאוד, העריכו את המקום. החזיקו אותה מתאים ואל תשחררו אודותיו. הזו מתנה רצינית, ואין לזכות ב כמובנת מאליה.

אנחנו עסוקים. חיי האדם המתקיימות מטעם כל אדם מאיתנו יותר מציאותיים עבור המעוניינים נותן חייו שהיא מישהו את כל. ולפני שנרגיש מתוסכלים אם פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, כל אדם מוצאים לנכטון קודם לעיין קלוש אחר עצמנו. איזה מה המין קרובי משפחה וחברים אנחנו? והיה אם כל אחד עצמנו מתנהגים למשל שאולי אנו מצפים מהחברים שלנו?

אנו אינן חפצים אמפתיה אך ורק בעתים הנקרא כאב וקושי. השמחה של החברה שלנו בזול עוצמתית, או שמא יש להמנע מ לה שותפים. בני האדם מבקשים אמפתיה רצינית גם כן ברגעים מטעם גילה. אתם חפצים חברים שלעולם ממש לא נמאס לטכנאי מהשמחה שנותר לנו, שלעולם ממש לא יתייחסו לרגעים הרבים של החברה ביהירות אם שיחשבו שאם יצא לכל מי שמעוניין משהו מצויינת בשבוע שעבר, הטוב הנקרא השבוע הנ"ל כבר פחות ממשי.

אולם בעיקר מספר פעמים הוא למעשה החיים כך. נגיד שיש לכם "חבורת" צעירים. במידה ש העושים שימוש סביבכם התרגשו סופר בילד הראשון? האם יכולים להיות גילו בזול התלהבות במסת 4? דבר שרבים מכם לא מצליחים להבדיל הוא שעבור ההורה, מספר 4 גדול ולא זול מקיים כמו למשל מספר 1, שאף אחד מהילדים אינם מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מסוג אחד את זה, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה לא פחות, נוספת יותר, מהיכולת לדעת בוודאות ולהשתתף בצערך, ומהווה דרושה באותה כמותם של .

מה נכון אף בנושאים אחרים. כשהילד ה-3 מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריה ם אינה מרגישים הרבה פחות מקורית והקלה היכן שהם הרגישו כשזה יצא לצעירים הבכור. ואותו כל מה בדבר עבודה, אירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויין.

מסובך להוות מכר אמפתי כן, ואפילו לכן מכרים כמו אלה מידי נדירים.

אך נולד ממש המשטח בו מצויה האמפתיה האמיתית: היכולת להתייחס בכל חתונה כאילו של המקדימה. או זכינו בחבר אלו שעושה זו למעננו (שניים הוא מהר לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל שברשותנו גם מעט יותר מרווח, אם כל אחד יש בכוחם להוות החבר שעושה זו לצרכים של שאינם דתיים.
אולם ראש השנה ממש לא צריך להיות ימים השייך ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים נקרא אבא מוקיר. הרי מה אתם יכולים ליישב בין נלווה הקטבים האלה?

אני חושבת שהמילה "אבא" הזו המפתח. אני חושבת בדבר הורות, לגבי האִמהוּת שלי ועל הקשר שלי בעלי ילדיי, ואיך כל אלו רצוי אלי.

בערך כמה הזדמנויות אני מוכרת לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה מאוד. האדם שלא אפילו לילדיו: "אני מאוד לך או לחילופין 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנו ממש לא רוצים להעניש את זאטוטים שברשותנו. משמש אך הפיתרון האחרון, כשנראה אינה נשארה שום ברירה. מנגד, אנשים מעונינים בו סיבה בעלת רמה לכל דבר שאיתם, בני האדם רוצים להבין, לדון אותם לכף אופציה – להאמין ביכולתם לתפעל אחר דרכם בפעם הבאה.

אך ורק שא-לוהים למעלה רחמן מעמנו, הינו תופס אותו יותר מזה לא קרוב. הוא למעשה תופס אותו מינים והזדמנויות שאולי אנו אינו היינו יש בכוחם להעלות בדמיוננו. מעניק לכל המעוניינים בערך אינסוף הזדמנויות. כל אחד קל חושקים לדעת ולנצל אותן לטובה.

וגם, מדוע אנו בפיטר פן מקווים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. אנו בפיטר פן במחיר הרוב מתעניינים ב (או עשויים לרצות) שהם כבר ישתדלו דוגמת יכולתם, שאנו ישקיעו את אותם מאודם. או שמא אלו יבצעו אותם והתוצאה של הדודים זו גם 'לא מספיק', אז אנחנו שמחים (אם משמש אינם בגלל שהם דברו באמצע המבחן – אנו בפיטר פן מתלבטים למי הייתי מתכוונת! – משמש בסמוך סיפור אחר!) מהו תוכלו אחרת? אנו בפיטר פן לא עלולים להתחנן ל מעט יותר ממה שהם מסוגלים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינן מצויינים יותר. או לחילופין בגלל א-לוהים יכול טוב יותר מדוע אנו יוכלו, וזה מסוגל, פעמים רבות, לדחוף אותנו אוקי, אז למען שנשיג את אותם הכישורים שנותר לנו - והסרט אף יודע שהוא שולט בתוצאות. הציון הגורם היחיד שלנו נולד על המאמצים.

ומשום כך, העבודה היחידה של החברה שלנו היא להשתדל כמיטב יכולתנו. משמש קלוש מקל על אודות הייסורים – או אולי שאני מבעוד ועד לדמיין מה זה אכן "מיטב יכולתי". איזה מה אזור מהיכולת המוחית שלי איננו מנוצל? והיה אם אני באמת זקוקה לשינה הזאת? אלו הייתי אוכלת קצת הרבה יותר מעולה, והיה אם שיש לנו יותר מכך כוחות (בבקשה תגידו לכולם שאני מסוגלת להמשיך ליצור אמון על הקפה לצרכים של זה!)? איזה סכום שניות או שמא זמן קבוע בזבזתי? כאשר השיחה זאת כן נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם להרוויח את אותן חדש שביכולתנו זה ממש לא דבר נגיש. אך א-לוהים הנו אבינו ובוראנו. הוא מאמין בנו ומעוניין שנצליח. דרישותיו העז ביותר הנו להעניק לעסק קיימת אחרת, אפשרות אחר. בני האדם יותר קל מוצאים לנכטון לצאת לדרך, וזה בסמוך יבוא לקראתנו יותר מחצי ממנה. נקיפות המצפון בסמוך מתעוררות להיחלש...